פסק-דין בתיק ה"פ 4003/06

שניים אוחזים בקרקע  וטוענים כי זכותם להירשם כבעליה. כל צד מציג מסמכים לפיהם נרכשה הקרקע על ידו או כי זו באה לו בירושה. דא עקא, שמדובר בקרקע שאינה מוסדרת, ובנסח הרישום רשומה הערה: " החלקה בסכסוך והזכויות לא הוסדרו".

האם ניתן להכריע, בשלב זה, מי מבין הניצים הינו הבעלים? זוהי השאלה המרכזית המתעוררת בהליך זה. אם התשובה חיובית, מי מהם יוכרז כבעלים? בתוך כך, האם ניתן בגדרה של תביעה זו להכריע בהתנגדות שהוגשה לפקיד ההסדר הירדני?

הרקע וההליכים שננקטו

1.         ביום 13.3.05 הוגשה התובענה בת.א. 7102/05 על ידי תובע בשם ראמי אבו עסב (משיב 3 דכאן), כנגד עזבון המנוח מחמוד עלי יעיש (משיב 5 דכאן) , בה עתר הוא למתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא הבעלים והמחזיק של מקרקעין הידועים כחלקה 59 בגוש 30514 ששטחה 723 מ"ר והנמצאת בואדי אלג'וז (להלן: " המקרקעין"); (להלן: " התביעה").

עוד מתקיימים הליכים מוקדמים בתביעה, ולאחר שפקיד ההסדר, משיב 1, (להלן: " פקיד ההסדר"), הגיש כתב הגנה, הוגשה ביום 2.1.06 המרצת פתיחה 4003/06 נשוא הליך זה, על ידי שני מבקשים, עבד אלמוחסן פחרי אלחוסייני, שהינו אזרח קנדי, ועותמאן חלאק, שרכש ממנו את המקרקעין, כנגד פקיד ההסדר ורשם המקרקעין (להלן: " פקיד ההסדר" או " הרשם" - בהתאמה), וכן כנגד התובע בתביעה הנ"ל (ת.א. 7102/05) ונגד אחיו, בה אף אלה מבקשים פסק דין הצהרתי לפיו יוצהר כי המבקש הראשון הוא הבעלים של המקרקעין. לפיכך, הוסכם בין כל הצדדים כי התביעה תימחק, וזכויות הצדדים ייקבעו במסגרת המרצת פתיחה זו.

המבקשים בהמרצת הפתיחה (להלן: " המבקשים") והמשיבים 3 ו-4 (להלן: " המשיבים") טוענים, כאמור, לבעלות במקרקעין. המשיבים טוענים כי הם המחזיקים הבלעדיים בקרקע מזה למעלה מ-30 שנים, וכי התובע, שהינו כבן 80, כלל לא חי בארץ.

המשיבים הגישו תשובה בצירוף מסמכים. פקיד ההסדר הגיש כתב תשובה וכן הוגשה תעודת עובד ציבור מטעמו.

הצדדים העידו את עדיהם והציגו מסמכים. לאור העובדה שטענותיהם פורטו בהרחבה בסיכומים ארוכים ומפורטים, אעבור ישירות לדיון בשאלות שבמחלוקת, ואתייחס אליהן אחת לאחת.

דיון

2.         חלקה 59, נשוא הליך זה, נמצאת בגוש רישום 30514 (גוש רישום ירדני מס' 14 - ירושלים), אשר עבר הליך הסדר בתקופת השלטון הירדני לפני שנת 1967. מתעודת עובד הציבור, שניתנה על ידי סגן פקיד ההסדר מר משה עיני, עולה כי על סמך לוח זכויות שנערך בירדן נרשמו החלקות שבגוש זה בפנקס הזכויות בלשכת רישום המקרקעין בירושלים, וכי ההכרה בהסדר זכויות במקרקעין שנעשה בירדן, הינה בהסתמך על הדין. אכן תקנה 19 לתקנות הסדרי משפט ומנהל (רציפות הליכים אזרחיים, אכיפת פסקים והכרה במסמכים) תשכ"ט - 1968, נותנת ביטוי לעקרון ההמשכיות, אף בסוגיה נשוא הליך זה. (ראו ח' זנדברג, הסדר זכויות במקרקעין בארץ ישראל ובמדינת ישראל, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר, תשס"א, 354). כך קובעת התקנה:

"מסמך שניתן או אושר, בכל עת שלפני היום הקובע, על-ידי עובד ציבורי או משרד ציבורי, והיה בר-תוקף בשטח התחולה, דינו כמסמך שניתן או אושר, לאותו ענין ובאותו תוקף, על-ידי עובד ציבורי או משרד ציבורי בישראל".

בתעודת עובד הציבור, מציין מר עיני כי על סמך לוחות הזכויות שנערכו בירדן, נרשמו החלקות בגוש זה בפנקסי המקרקעין כמקרקעין מוסדרים.

וכך מציין מר עיני:

"1. על סמך לוחות הזכויות שנערכו בירדן נרשמו החלקות בגוש בפנקסי המקרקעין כמקרקעין מוסדרים כמפורט לעיל.

2. במהלך הליכי הסדר בגוש 30514 כאמור, הוגשו התנגדויות לבעלות הנטענת בחלקה 59 (שהינה אחת החלקות בגוש 30514). על כן, בהחלטת שופט בית המשפט להסדר קרקעות (הירדני), אשר צורפה ללוח הזכויות הוא אישר את לוח הזכויות למעט החלקות המפורטות בהחלטתו, ובכלל זה, חלקה 59 (להלן - החלקה) לגביה הוגשו התנגדויות. יודגש, כי התנגדויות אלה אינן מצויות בידי פקיד ההסדר. חומר ההסדר מצוי ככל הנראה, בעמאן.

3. אציין כי על פי השיטה הנהוגה בירדן, ההתנגדות הייתה מוגשת לאחר הצגת לוח הזכויות והיא הייתה מועברת לבית המשפט להסדר מקרקעין, ולפיכך "הבעלים" היו מופיעים ככאלה בלוח הזכויות אך למעשה קיים סכסוך.

4. עוד יצוין כי בעבר כאשר נרשמו החלקות של גוש 30514 בפנקס הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ירושלים, נרשם ביחס לחלקות שבסכסוך, ובכלל זה בחלקה 59, "בעלים" ובמקביל נרשמה הערה על קיומה של התנגדות. לימים, שונה הרישום ונרשם במקרה זה כי "החלקה בסכסוך והזכויות לא הוסדרו"